כתב מקומונטהאם קופת חולים 'מכבי' נמנעת מלשלוח נשים שהגיעו לגיל 50 לבדיקות סקר תקופתיות לגילוי סרטן השד, חרף חוזר מנכ"ל משרד הבריאות המורה לה לעשות זאת? כך לפחות נטען בתביעה אותה הגישו לאחרונה עוה"ד דוד פייל וגלית מושקה-פרדל, בשם אחות רפואית.
על פי התביעה, רופא הנשים של האישה נמנע מלשלוח אותה לבדיקת סקר לגילוי סרטן השד והשחלות בהגיעה לגיל 50, וכעבור כ-4 שנים, בהיותה בת 54, הופנתה האישה לראשונה ע"י רופא המשפחה לביצוע בדיקת ממוגרפיה ואולטרסאונד. בבדיקות סקר אובחן בגופה סרטן שד גרורתי בשלב מתקדם מאוד פולשני ומפושט לבלוטות הלימפה והעצמות.
ד"ר דוד אדלמן, מומחה לרפואה פנימית ולאונקולוגיה מ'פורום רופאים', שחיווה את דעתו על המקרה מטעם התביעה, קבע שאילו הייתה נשלחת האישה לבדיקת הסקר על פי הנחיות משרד הבריאות, כ-4 שנים קודם לכן, קרוב לוודאי שהסרטן היה מתגלה בשלב 0 או 1 – בו סיכויי החלמתה של האישה היו כמעט מוחלטים.
לדברי עוה"ד דוד פייל וגלית מושקה-פרדל, בשל איחור באבחון המחלה בשלב מתקדם, נאלצה האישה לעבור טיפולים ביולוגיים, כימותרפיה והקרנות, וכן מספר ניתוחים להסרת נגעים בגופה, וכתוצאה מכך עברה סבל בל יתואר, שהיה יכול להימנע אילו הצוות הרפואי ב'מכבי' היה פועל על פי הנחיות משרד הבריאות.
לתביעה צורפה חוות דעתו של ד"ר דוד אדלמן מ'פורום רופאים', מומחה לרפואה פנימית ואונקולוגיה. ד"ר אדלמן מציין בחוות דעתו, כי לפי חוזר המנהל הכללי של משרד הבריאות, יש לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים, החל מגיל 50 ועד לגיל 74, לנשים בעלות סיכון רגיל לסרטן השד.
"על קופות החולים לקיים את כלל מרכיבי הסקר ובכלל זה- זימון הנבדקת לממוגרפיה, וידוא ביצוע הבדיקה, קבלת תשובות הממוגרפיה, הפתולוגיה והאונקולוגיה, עיבוד המידע והעברתו למשרד הבריאות", כך על פי החוזר. עוד נכתב בחוזר, כי "בדיקת שד קלינית אינה מהווה בדיקת סקירה לגילוי סרטן השד, אלא חלק מהבדיקה הגופנית הכללית".
ד"ר אדלמן טען כי בניגוד לחוזר, כשהגיעה התובעת לאחר הפניית רופא הנשים לבדיקת שד אצל כירורג שד ולהדרכה לבדיקת שד עצמית, לא הוסבר לה על בדיקת הסקר שיש לבצע מגיל 50 לגילוי מוקדם של סרטן השד, והיא לא הופנתה לבדיקת ממוגרפיה – לא ע"י רופא הנשים שהפנה אותה לכירורג ולא ע"י גורם רפואי אחר בקופת החולים בהגיעה לגיל 50.
לדברי ד"ר אדלמן, רק בגיל 54 הופנתה האישה לראשונה לבדיקת ממוגרפיה ואולטראסאונד כבדיקות סקר, ואז נמצא גוש החשוד לגידול ממאיר, שלאחר המשך הבירור הביא לאבחון של סרטן שד מפושט לבלוטות הלימפה והעצמות בשלב 4.
"בשל התנהלות שאינה בהתאם להנחיות, התובעת הופנתה לבדיקות ממוגרפיה באיחור, מה שהביא לאיחור באבחון הסרטן וגרם להתפשטות הגידול לבלוטות הלימפה ולעצמות", מציין ד"ר אדלמן בחוות דעתו. "דבר זה הביא לסבל ולפגיעה באיכות חייה ותפקודה של התובעת, שנאלצת לקבל טיפול ממושך עם תופעות לוואי קשות, שמצריך ביקורים חוזרים בבית החולים. כל אלה היו נחסכים לו אובחנה 2-4 שנים קודם לכן".
לו הגידול היה מתגלה בשלב אפס הטיפול המקובל הוא ניתוח כריתה של הממצא בניתוח משמר שד וקרינה אדג'ובנטית או לחילופין כריתת שד מלאה. לאחר הטיפול הניתוחי וההקרנות, האישה היתה חוזרת לשגרת חייה וחיה חיים נורמליים. בשל האיחור באבחון והתפשטות הגידול, נאלצה התובעת לקבל בנוסף לטיפול ההורמונלי גם טיפול ביולוגי, עם כל תופעות הלוואי הקשות שלו, ולא ניתן היה לבצע ניתוח כריתת הגידול.
לדברי ד"ר אדלמן, לאיחור של 2-4 שנים באבחון סרטן השד קיימות השלכות קשות גם מבחינת תוחלת החיים: בעוד ששיעור ההישרדות ל-5 שנים בשלב אפס הוא כ-100%, שיעור ההישרדות ל-5 שנים בשלב שבו אובחנה התובעת – שלב 4 – הוא 22% בלבד. "הטיפול הניתן לה בגין סרטן שד גרורתי הוא להקלה, ולא טיפול שעשוי לרפאה, כך שלמעשה סיכויי ההישרדות שלה אפסיים", דברי ד"ר אדלמן.
"קופת חולים מכבי, במעשיה ובמחדליה, גרמה לתובעת לכאב וסבל, ולפגיעה קשה באיכות חייה", טוענים עו"ד דוד פייל וגלית מושקה-פרדל בתביעה, אותה הגישו בשם האישה נגד מכבי שירותי בריאות, לפיצויים בגין נזקי גוף עקב רשלנות רפואית בסכום המקסימלי הקבוע בחוק (2.5 מיליון שקלים).
משרד עו"ד דוד פייל ושות' מתמחה ברשלנות רפואית, נזקי גוף ובתביעות מול חברות ביטוח ומוסדות רפואיים.