אביעד ברטובהפרעה דו קוטבית – שמוכרת גם בשם מאניה-דיפרסיה או הפרעה בי-פולארית – היא הפרעה נפשית נפוצה למדי. על-פי הערכות, 1 מכל 200 בני אדם לוקה בה, ברמת חומרה כזו או אחרת. בעלות ובעלי הפרעה מסוג זה סובלים גם מאפיזודות מאניות וגם מאפיזודות דיכאוניות, אבל עם טיפול נכון אפשר לחיות חיים תקינים ומלאי משמעות.
איך מאבחנים הפרעה דו קוטבית?
אצל כל אדם ניתן להבחין בשינויים במצב הרוח, כולל שינויים חדים ואפילו תכופים. החיים המודרניים מייצרים סיבות רבות לשמוח אבל גם סיבות רבות להתעצב, ולכן לכולנו יש רגעים אופטימיים ואפילו אופוריים לצד רגעים אחרים של קושי ואפילו ייאוש. ההבדל בין מצב רגיל לבין מצב שמאובחן כהפרעה דו קוטבית הוא בעוצמת הרגשות, במידת ההשפעה שלהם על ההתנהגות ובמשך הזמן שבו הם נשארים.
בכל מקרה האבחון של ההפרעה הדו קוטבית מתבצע ע"י פסיכיאטר, רצוי מנוסה, על בסיס קריטריונים שמפורטים ב-DSM 5 (ספר אבחנות פסיכיאטריות אמריקאי שנהוג להשתמש בו גם במדינות רבות אחרות).
מהם הקריטריונים העיקריים לאבחון הפרעה בי-פולארית?
אפיזודה מאנית כתוצאה מהפרעה דו קוטבית נמשכת לפחות שבוע, פוגעת ביחסים חברתיים וביכולת של האדם לעבוד, וכוללת לפחות 3 סימפטומים מתוך הרשימה הבאה: הערכה עצמית מופרזת, דברנות יתר, מיעוט שעות שינה (עד 3 שעות בלילה), מחשבות מהירות, קשב שמוסט בקלות, עוררות גבוהה ופעילות שעלולה להזיק (קניות לא מרוסנות, החלטות משמעותיות, פעילות מינית אינטנסיבית יתר על המידה).
אפיזודה דיכאונית היא כזו שנמשכת לפחות שבועיים, וכוללת 5 סימפטומים או יותר מהרשימה הבאה: מצב רוח ירוד (עצבות, ריקנות, בכי, חוסר תקווה), ירידה של ממש במידת העניין וההנאה מפעילויות שונות, אובדן משקל (לפחות 5% ממסת הגוף), נדודי שינה (או דווקא עודף שינה), חוסר מנוחה (או לחילופין פעילות פסיכומוטורית איטית), עייפות ומחסור באנרגיה, תחושה של חוסר ערך (וגם רגשות אשם), קושי לחשוב ולהתרכז, מחשבות אובדניות (וגם תכנון מעשה אובדני).
טיפול מקיף ומעמיק
ההשפעה המשמעותית של ההפרעה הדו קוטבית על החיים, והסיכון שהיא מייצרת, מחייבים טיפול מקיף ומעמיק. הבסיס של טיפול בהפרעה דו קוטבית הוא איזון באמצעות תרופות. האפשרויות העיקריות הן תרופות כגון ליתיום שמייצבות את מצב הרוח, תרופות הרגעה דוגמת קלונקס שנועדו לשכך התקפים חריפים, נוגדי דיכאון, נוגדי פסיכוזה (למשל ריספרדל) ותרופות נגד פרכוסים כגון טגרטול שתורמות גם לייצוב רגשי.
שכבה נוספת בתהליך יצירת חיים תקינים ומיטיבים עם הפרעה דו קוטבית היא טיפול קוגניטיבי רגשי. טיפול זה מסייע לבעל או בעלת ההפרעה לקבל אותה ולהכיל אותה, על כל התסמינים השונים, לזהות את הטריגרים שגורמים להתקפים, לזהות גם מחשבות שפוגעות בהם ולהמיר אותן בתפישה חיובית.
בחלק גדול מהמקרים הטיפולים הם קבוצתיים, כך שבעלי ובעלות ההפרעה מקבלים תמיכה גם מהקבוצה ומאנשים שנמצאים במצב דומה לשלהם. כמו כן מומלץ לשלב גם את המשפחה הקרובה בתהליך, כדי שגם הקרובים יקבלו כלים אפקטיביים לסיוע במצבי התקף.