לא משאירים את חולי הדמנציה והאלצהיימר שקופים

דמנציה היא קבוצה של מחלות שהמוכרת והנפוצה בהן היא מחלת האלצהיימר. דמנציה מוגדרת כאחת המגפות המרכזיות של המאה ה-21, עם אחוזים הולכים וגדלים של חולים המאובחנים בכל שנה בישראל ובעולם. דמנציה מתאפיינת בירידה הדרגתית ומתמשכת בתפקודים הקוגניטיביים של החולים, פגיעה מוטורית קשה בשלבים המתקדמים והיא נחשבת למחלה חשוכת מרפא ומקצרת חיים. ההתדרדרות עשויה להימשך שנים רבות והיא יכולה גם להיות מהירה, ויוצרת אתגרים פיזיים ורגשיים משמעותיים עבור החולים ועבור בני משפחתם.

על פי רוב, טיפול בחולי דמנציה במצב מתקדם ניתן במסגרת מוסדות סיעודיים ייעודיים. בפועל, רוב המטופלים המתמודדים עם דמנציה כיום בישראל נמצאים בקהילה ולא מאושפזים במוסדות סיעודיים – כאשר בהיעדר פתרון מקיף ומותאם אישית של אשפוז בית לחולי דמנציה, מציאות זו מקדמת את הפיכתם של לא מעט מחולים אלו לשקופים מבחינת המערכת והמדינה, מה שמגביר את הסבל שלהם ושל בני המשפחה.

מזה מספר שנים מציעה צבר רפואה – בית חולים בבית, מערך אשפוז בית עבור חולי דמנציה בשלבים מתקדמים, הכולל מעטפת טיפולית של רופא/ה, אח/ות, ועובד/ת סוציאלי/ת, המעניקים למטול ולמשפחתו את מכלול המענים הרואיים, הסיעודיים והסוציאליים הנדרשים לטיפול בחולה. השירות ניתן במימון מלא של קופות החולים הנמצאות בהסדר עם צבר רפואה, ללא תלות בביטוחים משלימים או פרטיים, ואינו כרוך בעלות עבור המטופל.

הצוות מגיע לבית המטופל לביקורי בית קבועים, וזמין טלפונית 24/7. הצוות בונה למטופל תכנית טיפול וליווי אישית ומספק את כל הטיפולים הרפואיים הנדרשים, מרשמים, בדיקות, הנחיות למשפחה במיצוי זכויות, כמו גם ליווי רגשי לבני המשפחה ולמטפל העיקרי.

מחלות דמנציה מייצרות אתגרים מורכבים לחולים עצמם אך בהחלט גם לבני משפחתם המלווים, כי ההחמרה בתסמינים ובתפקוד גורם לשינויים התנהגותיים אצל החולים, קושי לזהות את המשפחה, ירידה קשה בתפקוד הפיזי וכן הלאה. לכן, לצד מענה רפואי וטיפולי מלא שאשפוז הבית מספק באמצעות הצוות הרפואי הצמוד והקבוע, הטיפול הפליאטיבי לחולי דמנציה בבית שם דגש גם על המטרה לספק לבני המשפחה מענה רגשי וסוציאלי. הצוות הינו קבוע ומפתח היכרות עמוקה וקשר של ממש עם המשפחה, מה שמאפשר מתן כלים מעשיים וחשובים להתמודדות עם אתגרי הדמנציה, רפואית ורגשית. כך, הצוות של צבר רפואה מסייע בהצגת התמונה הטיפולית הנוכחית והעתידית, מיצוי זכויות רפואיות וכלכליות מול גופים ורשויות, מתן כלים להתמודדות רגשית עם ליווי חולה דמנציה במשפחה וכן הלאה.

ככל שהדמנציה מתקדמת ומצב החולה מחמיר מבחינה תפקודית והתנהגותית, המשפחה נאלצת לקבל החלטות מורכבות וקשות, לגבי טיפולים, הארכת חיים לעומת שיפור איכות חיים, הישארות בבית או העברה למוסד סיעודי וכן הלאה. כאן נכנס לתמונה ומאוד מסייע הקשר העמוק הנוצר בין צוות הוספיס הבית של צבר רפואה לבין המשפחה, כאשר מתוך ההיכרות עם המשפחה ועם הסיטואציה כולה, הצוות יכול לסייע ולהכווין את המשפחה לקבל את ההחלטות הנכונות ביותר לאותו מקרה פרטני.

כאשר חולה דמנציה או אלצהיימר כבר נמצא בשלבים המתקדמים של המחלה, אינו מתקשר עם סביבתו, מרותק למיטה או לבית וללא צוות קבוע העוקב אחר מצבו, מאוד קשה להעריך במדויק את מצבו ואת צרכיו הרפואיים-טיפוליים. בסופו של דבר, חולים שקופים אלו מגיעים לבית חולים לאשפוז בעקבות התדרדרות אקוטית במצב, כאשר לא אחת עצם חוויית האשפוז הקשה והמורכבת גורמת להתדרדרות חמורה ומהירה או גרוע מכך. בנוסף, בבתי החולים יש מצוקת מיטות אשפוז וכוח אדם, מה שמקשה עוד יותר להעניק לחולי הדמנציה השקופים הללו את הטיפול הדרוש להם.

מכאן הצורך המהותי של המערכת ובעיקר של החולים ובני משפחתם במודל של הוספיס בית לחולי דמנציה. מודל טיפול ואשפוז ביתי שכזה מוריד את העומס והלחץ מבתי החולים, מפחית אשפוזים של חולים ומאפשר לקבל מענה רפואי וטיפולי מלא – כולל במקרים אקוטיים – בבית, עם צוות רב-תחומי מנוסה ומיומן ובסביבה המוכרת, הנעימה והמכבדת ביותר. אכן תחליף מלא ואיכותי לאשפוז במחלקה פנימית בבית חולים! בדיוק מסיבות ויתרונות אלו לגבי פרויקט אשפזו בית לחולי דמנציה של צבר רפואה, משרד הבריאות מקדם את התכנית ומשקיע משאבים כדי שיותר חולים יוכלו לקבל את האפשרות הטיפולית והרפואית הזו.