הכל על פיצויים בתביעות לשון הרע

אחת השאלות הראשונות והטבעיות ביותר ששואל כל לקוח שנפגע מפרסום משפיל, שקרי או פוגעני, היא: "כמה כסף אני יכול לתבוע?". זהו רגש מובן, השם הטוב הוא הנכס החשוב ביותר של האדם, נכס שנבנה לעיתים במשך חיים שלמים ועלול להיהרס ברגע אחד של "אצבע קלה על המקלדת". בניגוד לתביעות נזיקין רגילות (כמו במקרה של תאונת דרכים או רשלנות רפואית), שם התובע נדרש להוכיח נזק גופני או כספי מדויק באמצעות קבלות וחוות דעת, בחוק איסור לשון הרע קיים מנגנון משפטי ייחודי ומקל: פיצוי ללא הוכחת נזק.

המסלול הסטטוטורי: פיצוי גם ללא הצגת קבלות

המחוקק הישראלי הבין שקשה מאוד לכמת בכסף את הפגיעה בנפש, את העלבון הצורב או את הנזק למוניטין שנוצר בעקבות הכפשה. הרי איך אפשר לשים תג מחיר על לילות ללא שינה או על הבושה ללכת ברחוב? לכן, החוק מאפשר לבית המשפט לפסוק "פיצוי סטטוטורי" (סכום קבוע בחוק) על עצם ביצוע העוולה – כלומר, על עצם הפרסום הפוגעני. גם אם התובע לא הוכיח שנגרם לו נזק כספי של שקל אחד, הוא זכאי לפיצוי. הסכום המקורי בחוק עומד על 50,000 ₪, אך כיוון שהוא צמוד למדד המחירים לצרכן, הסכום הריאלי כיום עומד על כ-75,000 ₪ (והסכום מתעדכן מעת לעת). זהו סכום שניתן לתבוע על כל פרסום בנפרד.

כפל פיצוי: כשהמטרה היא לפגוע בזדון

החוק מבחין בין פרסום שנעשה ברשלנות או בחוסר תשומת לב, לבין פרסום זדוני. אם יצליח התובע להוכיח שהמפרסם פעל מתוך כוונה לפגוע (זדון), סכום הפיצוי הסטטוטורי יכול להכפיל את עצמו. במקרים אלו, בהם מוכח כי המפרסם ידע שהדברים שקריים ופרסם אותם במטרה ברורה להזיק, ניתן לפסוק פיצוי של עד כ-150,000 ₪ ללא הוכחת נזק. זוהי סנקציה חריפה שנועדה להרתיע משמיצים סדרתיים.

מה משפיע על גובה הפיצוי הסופי?

כאשר שופט בא לקבוע את הסכום המדויק בתוך הטווחים הללו, הוא בוחן שורה ארוכה של פרמטרים ומאזן ביניהם:

1. היקף התפוצה: האם הדברים נאמרו בשיחה סגורה, בקבוצת וואטסאפ מצומצמת, או פורסמו בפריים-טיים בטלוויזיה או בעמוד פייסבוק ויראלי? ככל שהתפוצה רחבה יותר, הפיצוי נוטה לגדול.
2. חומרת הביטויים: יש הבדל בין קללה כללית לבין ייחוס מעשים פליליים, שחיתות או סטיות מיניות.
3. מעמדו של הנפגע: פגיעה באיש ציבור או בעל מקצוע שהמוניטין הוא כלי עבודתו.
4. התנהגות המפרסם: האם הוא הסיר את הפרסום מיד והתנצל? או שמא סירב למחוק, המשיך להכפיש ואף ניהל את המשפט בצורה פוגענית? התנצלות כנה עשויה להפחית את הפיצוי, בעוד שהתעקשות על השקר תגדיל אותו.

חשוב לציין: במקרים שבהם נגרם נזק ממשי ומוכח (למשל, עסק שאיבד חוזה ספציפי של מיליון ש"ח עקב לשון הרע בפייסבוק), ניתן לזנוח את המסלול הסטטוטורי ולתבוע את מלוא סכום הנזק במסלול של הוכחת נזק.

מומלץ להתייעץ עם משרד עו”ד מומחה

הגשת תביעה אינה עניין של מזל, וכדי למקסם את סכום הפיצוי יש צורך בבניית אסטרטגיה משפטית נכונה ומדויקת. עורך דין הוצאת דיבה מנוסה, כמו עו"ד טלי בן סימון, ידע לנתח את נסיבות המקרה, לבחור את מסלול התביעה הנכון (עם או בלי הוכחת נזק), להעריך את סיכויי התביעה ולדרוש את הפיצוי המקסימלי המשקף את הפגיעה האמיתית בשמכם הטוב.