מה לימוד גיטרה עושה לסבלנות של בני נוער בעידן הטיקטוק

בן נוער שמחליט להתחיל ללמוד גיטרה בשנת 2024 מחליט, בלי לדעת את זה, להיכנס לעימות עם עצמו. מצד אחד יש לו מוח שהורגל לסרטונים של 15 שניות, לתגובה מיידית, ולסיפוק שמגיע מהר. מצד שני יש לו כלי שלא ייתן לו כלום בשלושת השיעורים הראשונים, ויבקש ממנו להמשיך בכל זאת.

הגיטרה לא הבינה שהעולם השתנה. היא עדיין עובדת לפי אותם כללים שעבדה לפיהם לפני ארבעים שנה. ובדיוק בגלל זה, היא עושה משהו שטיקטוק לא יכול.

הסבלנות לא נעלמה, היא פשוט לא מתאמנת

בני נוער של היום לא פחות מסוגלים לסבלנות מדורות קודמים. מה שהשתנה הוא שהסביבה מסביבם לא מבקשת ממנה. כשכל דבר נטען תוך שניות, כשכל שאלה מקבלת תשובה מיידית, כשכל שיעמום נפתר בגלילה, שריר הסבלנות לא מתאמן. לא כי הוא חלש, אלא כי אין לו צורך לעבוד.

סקירה שפורסמה ב-Frontiers in Neuroscience עסקה בשאלה מה לימוד כלי נגינה עושה להתפתחות הקוגניטיבית של ילדים. הממצאים מראים שילדים שלמדו כלי נגינה הפגינו תפקודים ניהוליים טובים יותר לעומת בני גיל שלא למדו, כולל שליטה עצמית וויסות קשב (Miendlarzewska & Trost, 2014). ממצאים אלה מבוססים על ילדים, ואי אפשר לומר שהם מוכיחים אוטומטית אותו הדבר לגבי בני נוער, אבל הם מצביעים על כיוון שכדאי להבין.

מה קורה בפועל בשיעורי גיטרה

כשבן נוער שם את האצבע על מיתר בפעם הראשונה, שום דבר לא עובד. הצליל יוצא מחוספס, האצבעות כואבות, והרצף שנגן המורה נשמע כמו שפה זרה. אין גרסה מהירה של השלב הזה.

מה שקורה בשיעורים הראשונים הוא תרגיל סבלנות שלא מוצג ככזה. הלומד חוזר על אותה תנועה שוב ושוב. הוא שומע שגיאה. הוא מתקן. לא קורה כלום. הוא מתקן שוב. בשלב מסוים משהו משתנה. לא בצורה דרמטית, לא בשלב שנרשם בפנקס. אלא בהדרגה, כמו שדברים נוטים להשתנות מחוץ לטלפון .

ההבדל מכל כלי אחר שבן הנוער מחזיק בידו, הוא שהגיטרה נותנת פידבק מיידי לפעולה אבל לא לתוצאה. כשמוציאים צליל לא נקי, הגיטרה מגיבה מיד. כשמנגנים רצף נכון, הגיטרה מגיבה מיד. אבל היכולת לנגן שיר שלם מגיעה רק אחרי שבועות. המוח שהורגל לסיפוק של 15 שניות לומד לחכות לסיפוק של ארבעה שבועות.

למה דווקא גיטרה

הגיטרה היא לא הכלי היחיד שמאמן סבלנות. כל כלי נגינה עושה את זה. אבל לגיטרה יש מספר מאפיינים שהופכים אותה לכלי שגיל ההתבגרות בוחר בה יותר מאחרים.

היא ניידת. אפשר לקחת אותה לכל מקום, לנגן בה בחדר, על המרפסת, אצל חבר. היא חברתית. מי שמנגן גיטרה מנגן בפני אחרים יחסית מהר. ויש לה תרבות נוער ברורה שבן הנוער כבר שייך אליה, גם לפני שיודע לנגן.

זה שונה מפסנתר, שתופס מקום ודורש נגינה בבית, ושונה מכלי מתזמורת, שהדרך ממנו לנגינה משמעותית ארוכה יותר. הגיטרה נותנת גם את האתגר שמאמן סבלנות, וגם את הבטחת ההיגיון החברתי שמחזיקה מוטיבציה בשלבים שהסבלנות עדיין לא ממש שם.

השלב שרוב בני הנוער עוזבים

בשבועות השלישי עד החמישי, קורה משהו צפוי. הלהט הראשוני מתמתן. הקושי עדיין נוכח. התקדמות יש, אבל היא לא דרמטית. זה השלב הדרמטי שבו חלק מבני הנוער ממשיכים, אך  חלק גדול פורש.

לא מדובר ביכולת מוזיקלית. מי שעוזב בשלב הזה בדרך כלל מסוגל לנגן. הוא פשוט עדיין לא בנה את השריר הפסיכולוגי שמחכה לסיפוק שמגיע בעוד כמה שבועות. והשריר הזה לא נבנה מעצמו. הוא נבנה בשיעורים.

מורה שמכיר את השלב הזה יודע לעשות בו משהו ספציפי: לתת ללומד ניצחון קטן שהוא עדיין לא מצפה לו. משפט שלם שעובד, קצב שנסגר, צליל שיוצא נקי. זה לא הסחת דעת מהקושי. זה הוכחה שהעקביות עובדת.

מה מורה טוב מזהה שאפליקציה לא מזהה

אפליקציות לימוד גיטרה עשו את הגיטרה נגישה. הן שמות תווים, מראות אקורדים, ומנגנות לדוגמה. מה שהן לא עושות הוא לזהות שהלומד משתעמם, מאוים, או בשלב שהוא עלול לעזוב.

מורה שיושב מול בן נוער קורא גם את מה שלא נאמר. הוא רואה שהלומד כבר לא מנסה בתנועה אחת כי הוא מאמין שהיא לא תצא. הוא שומע שהנגינה נכונה טכנית אבל לא נשמעת מחוברת. הוא מחליט מתי לדחוף קדימה ומתי לעצור ולשאול "מה לא עובד לך".

כשמחפשים שיעורי גיטרה לבן נוער, שאלה אחת בשיחת ההיכרות מגלה הרבה: "איך אתה מתמודד עם תלמיד שמגיע לשלב רגע לפני שהוא רוצה לעזוב?" מורה שיש לו תשובה ספציפית לשאלה הזו, כנראה שראה את השלב הזה ויודע מה לעשות איתו.

מה קורה לסבלנות אחרי חצי שנה

מי שמגיע לחצי שנה של גיטרה, גילה בשלב מסוים שהוא מסוגל לחכות. לא בגלל שנהיה פתאום סבלני כאדם. אלא כי הוא ראה עם עיניו שהמתנה יצרה משהו שמהירות לא יכלה לייצר.

זה ידע שעובר מהגיטרה לשאר החיים, לא תמיד במודע. הוא יכול להשפיע על היחס ללמידה של חומרים אחרים, על יכולת לשבת עם משהו שלא מיד מבינים, על הנכונות לחכות לתוצאה שמגיעה אחרי עבודה ולא אחרי גלילה.

שאלות ותשובות

מאיזה גיל מומלץ להתחיל גיטרה?

גיטרה אקוסטית מתאימה מגיל שמונה עד תשע, כשהידיים גדולות מספיק לאחוז את הכלי. גיטרה חשמלית, שמיתריה נמוכים יותר מהסף, מתאימה גם מעט לפני כן. גיל ההתבגרות הוא זמן מצוין להתחיל, כי הלומד כבר מסוגל לקחת החלטות עצמאיות לגבי הלמידה ויש לו מוטיבציה פנימית שילד צעיר עדיין לא תמיד מייצר.

כמה שיעורים בשבוע צריך?

שיעור אחד בשבוע מספיק להתקדמות, בתנאי שיש תרגול של עשרים דקות ביום בין השיעורים. מי שמתרגל פחות, מגיע לשיעור הבא בנקודה שבה עזב, ומאבד את ההתמדה שהיא בדיוק מה שמאמן סבלנות.

האם שיעורים אונליין עובדים לבני נוער?

לרוב בני הנוער, כן.  שיעורי אונליין פועלים היטב כשהלומד כבר מנגן קצת ומכיר את הבסיס. לשלב הראשון, שבו מורה צריך לראות את מיקום הידיים ולתקן בזמן אמת, שיעור פרונטלי עדיף. אחרי שהבסיס נבנה, האונליין מוריד את חסם הנסיעה ומאפשר התמדה.

מה עושים כשבן נוער רוצה לעזוב?

שאלה אחת שמגלה הרבה: "מה לא עובד לך?" לפעמים מדובר בשיר שהוא לא התחבר אליו, ועם שינוי החומר הכל משתנה. לפעמים מדובר בקצב שיעורים שלא מתאים. ולפעמים מדובר פשוט בשבועיים הפסקה בלי לסיים רשמית, ואז לחזור.

בעידן שמתגמל מהירות, גיטרה מלמדת שיש דברים ששווה לחכות להם. זה לא מוסר השכל שמישהו אומר לבן הנוער. זה משהו שהוא מגלה בעצמו, מיתר אחד בכל פעם.