כתב מקומונטמדינת ישראל מתמודדת עם משבר הקורונה כבר במשך שמונה חודשים, ועתה אנו נמצאים בשיאו של סגר שני שמשפיע באופן קשה במיוחד על העסקים הקטנים והבינוניים. יצאנו לבדוק איך העסקים הקטנים בכפר סבא, אלו שנמצאים ממש בפינת הרחוב הקרובה אליכם, מתמודדים עם משבר הקורונה.
עסקים רבים בכל הארץ, ואפילו העולם, נקלעו לקשיים בעקבות משבר הקורונה, שיש אומרים שהוא קודם כל משבר חברתי-כלכלי לפני שהוא משבר בריאותי, ואין ספור כתבות נעשו בנושא בעיתונות, בטלוויזיה וברדיו. אבל מה המצב כאן אצלנו ב"חצר האחורית" או ברחוב הראשי של עיר מגורנו? יצאנו לשוחח עם בעלי העסקים בכפר סבא ולשמוע מהם איך הם מתמודדים עם המשבר.
ראשון פגשנו את אלי בן סעדון, ספר מוכר בכפר סבא שנמצא בתחום כבר 20 שנה מתוכן לפחות 15 שנה כעצמאי בעל עסק במרכז העיר. "יש ירידה של כמעט 30%", מתרעם בן סעדון. "לאחר שהשתחרר הסגר הראשון, אנשים חיכו והמתינו המון זמן ולכן היה גל של עבודה. אנשים רצו להיראות טוב, אחר כך זה קצת השתחרר והייתה ירידה, אנשים למדו להסתפר לבד בבית ויש כאלה שגם פחדו להגיע". סיפר בן סעדון.
"אני חושב שאנחנו בדרך לסגר שלישי, ברגע שיפתחו יהיו עוד נדבקים בבתי הספר", אומר בן סעדון. המספרות עתידות לפתוח רק בעוד חודש, ואין לדעת מה יהיה. בן סעדון, שלא נמצא בעסק שלו שנותר סגור בשל המגבלות מספר שהוא עדיין משלם ארנונה ושכירות על העסק, ללא עזרה והקלה בסכומים. "בסגר הראשון, הורידו בארנונה בערך 30%, וכרגע אין לדעת אם יקצצו". עם זאת, הוא מספר כי ראש העיר, רפי סער, כל הזמן מתעניין בעסקים הקטנים ושואל לשלומם, מנסה לסייע כמה שאפשר.
"הפעם היחידה שקרה לי משהו דומה היתה כשנפצעתי ביד למשך חודש, אבל גם אז עדיין העסק פעל והבאתי ספרים שעבדו במקומי, וה'נזק' היחידי היה המשכורת שלהם".
בהמשך הסיור אנחנו פוגשים את בראל רז, הבעלים של רשת מסעדת "רובן". רק בחודש מרץ פתח רז את סניפו בכפר סבא, בדיוק כשהחלה הקורונה. רז מספר כי בדיוק כשפתחו, המשלוחים היו מאוד מועטים, אנשים לא הספיקו להכיר את המקום והייתה ירידה של כמעט 70% בהכנסות, בניגוד לסניפים אחרים. רז מספר כי לאחר שהשתחרר הסגר הראשון אנשים מיעטו להגיע, מספר העובדים עמד על רק כארבעה עובדים, מה שלא כך כך נפוץ בקרב מסעדות מסוגו. לדבריו של רז, בזמן הסגר השני מספר המשלוחים עלה, אך עדיין לא מספיק על מנת להחזיק מסעדה. "קודם נראה איך ישתחרר הסגר השני, ואז נראה איך המקום יעבוד. אם נרד להפסדים של 30% אני אהיה מאוד מרוצה", מספר רז. עם זאת, הוא מוסיף כי הוא "לא מבין את המדיניות של מדינת ישראל בנוגע להסגרים, וכי במדינות אחרות באים לקראת מסעדנים ועסקים עצמאיים, מה שלא קורה פה בפועל".
את עדי בינשטיין, צלמת וידאו וסטילס ("כבר שנתיים בתחום") אנחנו פוגשים בביתה. לפני הקורונה, בינשטיין הייתה מקבלת שלושה-ארבעה לקוחות בשבוע, היו חתונות ואירועים. היום, אומרת בינשטיין ופניה מתכרכמות – אין אירועים, אין שום אופציה להתפרנס, ולכן אחוזי ההפסד עומדים על כ-100%.
"גם אחרי שהשתחרר הסגר הראשון, השוק היה מוצף בבעלי מקצוע רעבים והגעתי לאירוע אחד בלבד בשבוע, בקושי" היא מספרת. "בנוסף, מתכונת האירועים המצומצמים שאושרה, רק עד 50 איש, הובילה לכך שההכנסה מכל אירוע היתה נמוכה יותר, כי בעסקי החתונות והאירועים זה לפי מספר מוזמנים".
"אני במצב של איבוד תקווה, התקשרו אליי קצת לקוחות לעשות סקר שוק והשוואת מחירים. הטרנד שאני מרגישה מהלקוחות הוא שלא רוצים לשלם כמו בעבר. אני מרגישה שהורידו כמעט 40% מהמחירים שהיו גובים בעבר". מספרת בינשטיין. בנוסף, היא מספרת שהיא מוכנה לבא לקראת לקראת הזוגות, העיקר להתפרנס במשהו, אבל באופן כללי גם אין עבודה, וגם הרווחים ירדו משמעותית. "קיים ציוד, צריך לבטח אותו, והתשלומים עליו ממשיכים לרדת בלי קשר לכמה שאני משתמשת בו או לא". בינשטיין לא מרגישה עזרה מיוחדת מצד עיריית כפר סבא, "היו הזדמנויות לצלם וניסתי להגיש הצעה, אבל אפילו לא קיבלתי מענה".
אחרונה בסבב שלנו היא רוז, בונת ציפורניים כבר במשך 5 שנים, שמספרת כי כשרק התחיל משבר הקורונה, נשים החלו להילחץ והגיעו לבנות ציפורניים לקראת הסגר והיא דווקא שמחה על הקפיצה בביקושים, אבל לא היא ולא אף אחד אחר צפה שהסגר יהיה כל כך ארוך, מה שגורם לחוסר פרנסה ב-100%. "לאחר שהשתחרר הסגר הראשון, הייתה הרבה עבודה, אך נשים הגיעו עם ציפורניים שבורות וסדקים, מה שגרם לה לעבוד על כל לקוחה יותר זמן, יותר חומר, אך אותו הכסף. "אבל לא נורא, שיהיו בריאות – איך הן שמחו ש'הצלתי אותן', זה היה שווה הכל" סיכמה רוז.
מוזמנים להתעדכן בכתבות נוספות בחדשות כפר סבא >>