אלעד ליכנטנשטייןמכס ישראל אינו רק התחנה האחרונה שבה הסחורה משתחררת מהנמל. ההחלטות שקובעות כמה מס ישולם, אילו אישורים יידרשו ואם המשלוח יעבור בלי עיכובים מתקבלות הרבה קודם, כבר בשלב הגדרת המוצר. בחברת FAYCOM, שמלווה יבואנים, חברות ויזמים בתהליכי סחר בינלאומי, מצביעים על טעות חוזרת של יבואנים מתחילים: בדיקת נושא המכס רק אחרי שהסחורה כבר יצאה לדרך.
מה ההבדל בין "מכס ישראל" לבין מכס כמס?
כשמדברים על מכס ישראל מתכוונים לרוב לאגף המכס, שהוא חלק מרשות המסים. האגף מעורב בכניסת סחורות למדינה, בבדיקת הצהרות יבוא, בסיווג טובין ובגביית מסי היבוא. "מכס" במובן של מס הוא רק אחד מהתשלומים האפשריים. בהתאם למוצר עשויים לחול גם מס קנייה, מע"מ ביבוא והיטלים מסוימים, ולא בכל עסקה חל בכלל מכס.
למה סיווג המוצר קובע כמעט את הכול?
כל מוצר משויך לפרט מכס לפי המאפיינים שלו, ופרט המכס משפיע על הרבה יותר משיעור המס. לפי רשות המסים, סיווג נכון קובע גם אם נדרשים אישורים, רישיונות, תקנים ותנאי יבוא נוספים. במילים אחרות, סיווג שגוי עלול לייצר גם חשבון מס לא צפוי וגם מסלול רגולטורי שלא הוכן מראש.
למה אי אפשר לסווג מוצר רק לפי השם שלו?
שם מסחרי אינו מספיק. שני מוצרים שנראים זהים עשויים לקבל פרטי מכס שונים בגלל החומר שממנו הם עשויים, השימוש העיקרי, ההרכב, אופן הפעולה, המפרט הטכני, ההספק, הרכיבים הפנימיים או ייעוד מקצועי לעומת ביתי. גם ההנחה שמוצר דומה שכבר יובא בעבר יקבל את אותו פרט היא מסוכנת: שינוי קטן בחומר או במפרט יכול לשנות את התמונה כולה. רשות המסים עצמה מציינת שחיפוש מילולי בספר המכס לא תמיד מוביל לתוצאה הנכונה.
כמה מכס משלמים על מוצר מיובא?
אין תשובה אחת. גובה מסי היבוא נגזר מפרט המכס, מסוג המוצר, ממקור הטובין, מהסכמי סחר רלוונטיים ומנתונים נוספים של העסקה. לכן תמחור שמבוסס רק על מחיר הספק בתוספת הובלה אינו משקף את המציאות. סקירה מפורטת של הנושא מופיעה במאמר של FAYCOM על מכס ישראל.
מה עושים כשהסיווג לא ברור?
ביבוא מסחרי ניתן לפנות לרשות המסים בבקשה לקבלת מידע מוקדם על סיווג, עוד לפני ביצוע היבוא. לבקשה מצרפים מידע ומסמכים על המוצר, כמו קטלוגים, נתונים טכניים, דוגמאות, בדיקות ואישורים. העיקרון פשוט: עדיף לפתור שאלות סיווג כשהמוצר עדיין במפעל ולא כשהוא כבר בדרך לנמל.
האם אישור מהספק מספיק כדי לשחרר את הסחורה?
לא בהכרח. ספק בחו"ל מכיר את המוצר שלו, אבל לא בהכרח את הדין הישראלי, והאמירה "אנחנו שולחים לכל העולם" אינה תחליף לבדיקה. הדרישות נקבעות לפי המוצר ולפי הרגולציה החלה בישראל, ובמוצרים מסוימים יידרשו מסמכים, רישיונות או בדיקות נוספים.
אילו מסמכים עשויים להידרש בתהליך השחרור?
הדרישות משתנות לפי המוצר וסוג היבוא, אבל ברוב המקרים מדובר בחשבונית מסחרית מהספק, רשימת אריזה, שטר מטען ומסמכי הובלה. לצדם עשויים להידרש אישורי מקור, רישיונות יבוא, אישורי תקינה או בדיקות, מסמכים טכניים ואישורים מרשויות ממשלתיות. מסמך חסר, או פרט שאינו תואם את המוצר בפועל, מספיק כדי לעכב משלוח, ובינתיים עלויות האחסון בנמל ממשיכות לטפס.
מה כדאי לברר לפני שמעבירים מקדמה לספק?
לפני תשלום משמעותי או תחילת ייצור, נכון לענות על שמונה שאלות: מהו המוצר המדויק, כיצד הוא צפוי להיות מסווג, אילו מסים עשויים לחול עליו, האם נדרש רישיון או אישור, האם חלה תקינה, אילו מסמכים יש לקבל מהספק, האם נדרש סימון או תיוג ומה תהיה העלות הכוללת המשוערת. מוצרים מפוקחים, או מוצרים בעלי מפרט טכני מורכב, מחייבים את הבדיקה הזו במיוחד.
אילו מוצרים דורשים רישיון יבוא ייעודי?
חלק מהמוצרים כפופים לרישיון ממשרד ממשלתי מסוים, למשל משרד התחבורה, הבריאות, החקלאות או התקשורת. תעודת יבואן למוצרי תעבורה, כמו צמיגים, חלפים ותאורה לרכב, ניתנת רק על ידי משרד התחבורה. רישום כיבואן מזון רשום נעשה מול משרד הבריאות ושירות המזון הארצי. גם יבוא ציוד הנדסי וכלי צמ"ה מחייב רישיון ייעודי. FAYCOM מלווה יבואנים בתהליכים האלה במסגרת שירות רגולציה ורישוי יבוא, שכולל עבודה מול משרדי הממשלה ומכון התקנים והכנת תיקי הרישוי לפני השילוח.
מי בכלל רשאי לייבא לישראל?
לפי חוק יבוא חופשי, כל אדם בישראל רשאי לעסוק ביבוא. מבחינה פרוצדורלית, עוסק מורשה, עוסק פטור או חברה בע"מ יכולים לבצע פעולות יבוא. את השאלה הזו, לצד שאלות על רישיונות, מוצרי מזון ומוצרי תעבורה, מרכזת החברה בעמוד שאלות נפוצות על יבוא וסחר בינלאומי.
חשוב לזכור שמידע כללי אינו מחליף בדיקה פרטנית של המוצר. שיעורי מס ודרישות עשויים להשתנות, והנתון המחייב הוא זה שמתעדכן מול רשות המסים והרשויות המוסמכות במועד היבוא.